אגודה שיתופית לתחבורה בישראל ב נ' כריך בריא בע"מ ואח'

פסק דין

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לשער חשמלי הסוגר על אחת התחנות של התובעת, כתוצאה מפגיעה בו ע"י משאית בבעלות הנתבעת1 נהוגה בידי עובד הנתבעת 1 ומבוטחת אצל הנתבעת 2.

לגרסת התובעת ביום 17/7/07 בשעות הבוקר המוקדמות הגיעה המשאית של הנתבעת אל מתחם התחנה בה מתנהל גם מזנון, ובקשה להיכנס בשער לתוך מתחם התחנה לפריקת סחורה . נהג המשאית של הנתבעת תוך כדי כניסה בשער, פגע עם גג תא הנהג של המשאית בשער החשמלי וגרם לו נזק.

הנתבעות מכחישות את טענות התובעת וטוענות כי נהג המשאית הגיע לשער כמדי בוקר, ראה אותו פתוח והחל נכנס דרכו, בטרם סיים את המעבר על פני השער ירד השער על גג המשאית ופגע בה .

מטעם התובעת העיד עד אחד . מר אדאגו מולוסואו , אשר תיאר את מבנהו של השער ,פעולת השער החשמלי מקום מושבו כמפעיל השער ודרך התנהלותו .

נטען כי השער נפתח פעם אחת בבוקר ונסגר פעם אחת בערב עד למחרת . (ראה דברי העד בעמוד 2 מיום 24/3/09 ) . ואז נשאלת השאלה , מדוע אם כך להציב שומר בכניסה בבודקה קבועה אשר מתפקידו לפתוח את השער ולסגור אותו .

ככל הנראה דבריו של העד מולוסואו בחלק הראשון לעדותו , כי הוא שולט בשער מתוך הבודקה פותח וסוגר אותו לסירוגין לפי הצורך . העד מוסר כי כאשר הגיע נהג הנתבעת, הוא היה צריך לעצור לבדיקה . איני מקבל גרסה זו של העד, נהג המשאית מגיע בוקר בוקר לאותה כניסה ולאותו שער. השוער יודע בדיוק מה מוביל הנהג, ולאיזה צורך הוא מבקש להיכנס. אינני סבור שהעד הקפיד למרות זאת לבדוק את הנהג בוקר בוקר, למרות שהוא מכיר אותו שנים, ויודע שהוא מביא לחמניות למזנון שבתחנה .

מכל מקום העד מאשר כי כאשר הנהג הגיע השער היה פתוח , ולא סגור,עובדה היא כי הפגיעה במשאית הינה בגג מגן הרוח שמעל לתא הנהג, כך שהשער היה מורם מפני הקרקע עד לפחות הגובה של גג מגן הרוח של המשאית. נהג המשאית היה רשאי להניח כי השער פתוח , וכי הוא רשאי להיכנס

אם כגרסת עד התביעה הנהג היה אמור לעצור לצורך בדיקה, מן הסתם מותר להניח כי השער אמור להיות סגור, והוא נפתח ע"י עד התביעה רק אחרי בדיקת הנהג, ואישור כניסה. מה שלא קרה כאן. כאמור חזית המשאית נכנסה תוך השער, והמגע נוצר רק עם גג מגן הרוח, ללמדך כי השער היה מורם עד לאותו גובה , שהחלק התחתון שלו בגובה מעל לגג מגן הרוח .

מטעם ההגנה העיד מר משה בר ששת שנהג במשאית של הנתבעת 1 . עד זה מסר כי הגיע לשער וזה היה פתוח, אישר כי המשאית בה נהג , מתעודת בתמונות נ/1 , וכי הנזק במשאית נגרם כאמור במסיט הרוח שעל תא הנהג .

העד גם מוסר – בחקירה הנגדית,- כי השוער לא בקש לבדוק אותו וכי השער למעשה היה פתוח , וכי לאחר שחצי קבינה עבר את סף השער הוא נפל על הקבינה .

לשאלת בית המשפט מסר העד כי כאשר התקרב לשער השער היה למעלה והוא יכול לעבור, וכי הוא לא ראה שהשוער מרים את השער כשהוא מתקדם אלא שהעשר היה לעמלה לכתחילה .

מטעם ההגנה כאמור הוגשו גם תמו נות הנזק במסיט הרוח – או מגן הרוח- שעל תא הנהג במשאית.

מגן הרוח מותקן מעל לתא הנהג, והוא בנוי בצורה משופעת, כאשר חלקו הקדמי נמוך יותר מחלקו האחורי הצמוד לארגז הסחורה של המשאית. מטרת מגן הרוח היא לאפשר גלישה חלקה של המשאית על הכביש תוך נטרול ההתנגדות של הרוח לתנועת המשאית, דבר שמצד אחד יכול לגרום להאטה בנסיעת המשאית, וגם לצריכת יותר דלק. לכן המגן בנוי בצורה משופעת, כך שהרוח המתנגדת לגוף המשאית , תוחלק עליו וההתנגדות תנוטרל.

מעיון בתמונות הנזק, ניתן לראות כי החלק המהודק לארגז המשאית , נשאר במקומו ואילו צדי מגן הרוח ירדו למטה כך שהגג נקרע . על פי התמונות ניתן לקבוע בוודאות כי קריעת מגן הרוח נגרמה כתוצאה מהפעלת לחץ על גג מגן הרוח במרחק של כ 30-35 ס"מ מחיבור מגן הרוח עם הארגז .

אילו השער היה ממוקם טרם נסיון הכניסה של הנהג , בגובה פחות מגובה מגן הרוח, מן הסתם מצד אחד הנהג היה רואה אותו מול עיניו, ולא היה מסתכן בכניסה לתוך שער שהחלק התחתון שלו נמוך מגג הקבינה שלו , ומצד שני , כתוצאה מהמגע בין השער והמגן, ניתן היה לראות גירוד, או שפשוף בגג המגן ומעיכתו .

על פי תמונות, ניתן לקבוע בוודאות, כי כאשר הנהג החל בכניסה לשער, זה היה בגובה מעל לגג מגן הרוח, ובטרם השלמת הכניסה השער החל בירידה , ובשל כובד משקלו לחץ על גג מגן הרוח כלפי מטה וגרם לקריעתו .

לא מן הנמנע הוא כי הנהג של המשאית, החל בכניסה ללא בדיקה בהסתמך על מנהגו מדי בוקר, וגם הוא טוען כך בפני שהשוער לא בדק אותו , ואז השוער, החל להוריד את השער בניסיון נואש למנוע את כניסת המשאית.

אך נשאלת השאלה , מדוע השאיר השוער את השער פתוח לפני הגעת המשאית, ואם כטענתו הנהג היה אמור לעצור לבדיקה מדוע לא השאיר את השער סגור.

כבר אמרנו כי על פי עדותו של עד התביעה השער נפתח פעם אחת בבוקר, ופעם אחת נסגר בסיום יום העבודה , עם הפליאה שהבעתי לעיל .